מאז הקמתהּ של מדינת ישראל בשנת 1948 ועד לשנת 1992, דהיינו במשך ארבעים וארבע שנים, שכן בית-המשפט העליון כ"דייר שכיר" בבניין שבמגרש הרוסים. המבנה והמיקום לא התאימו לצרכיו של בית-המשפט העליון ולא הלמו את מעמדו הממלכתי. כבר בסוף שנות השישים החליטה ממשלת ישראל להקים בניין חדש לבית-המשפט העליון. בשנת 1973 אף הונחה אבן-הפינה לבניין בהר הצופים, אך אז פרצה מלחמת יום כיפור והתוכניות נגוזו.

בראשית שנות השמונים – לקראת ציון מאה שנים לתמיכתו של הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, ביישוב היהודי בארץ – פנו לממשלת ישראל קרן רוטשילד ("יד הנדיב") ודורותי דה רוטשילד שעמדה בראשהּ באותה עת והציעו תרומה לבנייתו של משכן חדש לבית-המשפט העליון, בסמוך לבניין הכנסת. בכך ביקשה גב' דה רוטשילד לסגור מעגל ולהשלים את כוונתו של בעלהּ המנוח – הלורד ג'יימס דה רוטשילד, בנו של הנדיב הידוע – אשר ביקש לתרום למדינה הצעירה שני בניינים חשובים: האחד לבית המחוקקים והשני לבית-המשפט העליון. הלורד דה רוטשילד נפטר ב-1957, אך על-פי צוואתו ובנדיבותו התאפשרה בניית משכן הכנסת, אשר נחנך ב-1966. בעקבות פנייתם של גב' דה רוטשילד ושל קרן רוטשילד ולאחר התייעצויות ודיונים שנערכו בממשלה, ניתן אישור רשמי ליוזמה לתרום בניין ראוי לבית-המשפט העליון.

בשנת 1986 ארגנה קרן רוטשילד תחרות ארכיטקטונית לתכנון הבניין החדש של בית-המשפט העליון. תחרות זו נערכה בשני שלבים והשתתפו בה 180 משרדי ארכיטקטים מהארץ ומהעולם. הזוכים בתחרות היו האדריכלים רם כרמי ז"ל ואחותו עדה כרמי-מלמד מתל-אביב-יפו.

בשנת 1988 זכתה דורותי דה רוטשילד לעלות ולראות את האתר שנועד לבניין בית-המשפט העליון. זמן קצר לאחר מכן היא נפטרה.

הבנייה התבצעה באינטנסיביות בשנים 1992-1989. נשיא בית-המשפט העליון דאז, השופט מאיר שמגר, היה מעורה מאוד בנעשה ועקב בעניין רב אחר ההתפתחויות בשטח.

בניין בית-המשפט העליון נחנך באופן רשמי וחגיגי ביום שלישי ה-10 בנובמבר 1992.

אל בית-המשפט העליון מובילות מספר דרכים:

1. מדרום, "מעבר הכנסת": שביל ישר המקשר בין הכנסת (הרשות המחוקקת), דרך גן הוורדים, לבין בית-המשפט העליון (הרשות השופטת).
2. מצפון, הגשר שמעל שדרות יצחק רבין: מחבר בין בית-המשפט העליון לבין בניין ה"סינמה סיטי". בעתיד מתוכננים להיבנות, מצפון לבית המשפט, גם  המשרד והמעון החדשים של ראש-הממשלה (הרשות המבצעת).
3. ממערב, טיילת "מעלות דבורה": שביל גישה יפה ומדורג מהרחובות קפלן וזוסמן לעבר הכניסה לבניין שברחוב שערי משפט.
4. ממזרח, דרך גן סאקר.

בתכנון הבניין ניכרים מספר עקרונות מנחים. המוטיבים השונים באים לידי ביטוי בניגודים, אשר יוצרים מתח ובה בעת השלמה:

• פנים וחוץ: בכל הבניין ישנם חלונות ופתחים רבים, המגדירים במרומז אזורי פנים ואזורי חוץ ומבטאים את הזיקה ואת יחסי-הגומלין שבין בית-המשפט לבין החברה שמסביב.
• הישן מול החדש: שילוב של אדריכלות מודרנית עם ציטוטים ארכיטקטוניים ממבניה הטיפוסיים של ירושלים לאורך הדורות.
• הקו הישר מול המעגל: המבנה של בית-המשפט העליון קשור למקורות, מקבל השראה ממטאפורות מקראיות ומושפע מערכי הצדק, האמת, החוק, החסד והרחמים. הקו הישר הוא הביטוי הצורני-חזותי של מושגי החוק, המשפט ודרך הישר: "צדיק אתה ה' וישר משפטיך" (תהילים קי"ט). המעגל הוא הביטוי הצורני-חזותי של אידיאל הצדק: "ינחני במעגלי צדק למען שמו" (תהילים כ"ג).