Skip Navigation LinksHistoricalBG

רקע היסטורי על אודות הקמתו של בניין בית-המשפט העליון החדש

 

רקע היסטורי

 

מאז הקמתהּ של מדינת ישראל בשנת 1948 ועד לשנת 1992, דהיינו במשך ארבעים וארבע שנים, שכן בית-המשפט העליון כ"דייר שכיר" בבניין שבמגרש הרוסים. המבנה והמיקום לא התאימו לצרכיו של בית-המשפט העליון ולא הלמו את מעמדו הממלכתי. כבר בסוף שנות השישים החליטה ממשלת ישראל להקים בניין חדש לבית-המשפט העליון. בשנת 1973 אף הונחה אבן-הפינה לבניין בהר הצופים, אך אז פרצה מלחמת יום כיפור והתוכניות נגוזו.

 

יזמתן של קרן רוטשילד ושל דורותי דה רוטשילד להקים מבנה חדש לבית-המשפט העליון

 

בראשית שנות השמונים – לקראת ציון מאה שנים לתמיכתו של הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד, ביישוב היהודי בארץ – פנו לממשלת ישראל קרן רוטשילד ("יד הנדיב") ודורותי דה רוטשילד שעמדה בראשהּ באותה עת והציעו תרומה לבנייתו של משכן חדש לבית-המשפט העליון, בסמוך לבניין הכנסת. בכך ביקשה גב' דה רוטשילד לסגור מעגל ולהשלים את כוונתו של בעלהּ המנוח – הלורד ג'יימס דה רוטשילד, בנו של הנדיב הידוע – אשר ביקש לתרום למדינה הצעירה שני בניינים חשובים: האחד לבית המחוקקים והשני לבית-המשפט העליון. הלורד דה רוטשילד נפטר ב-1957, אך על-פי צוואתו ובנדיבותו התאפשרה בניית משכן הכנסת, אשר נחנך ב-1966. בעקבות פנייתם של גב' דה רוטשילד ושל קרן רוטשילד ולאחר התייעצויות ודיונים שנערכו בממשלה, ניתן אישור רשמי ליוזמה לתרום בניין ראוי לבית-המשפט העליון.

בשנת 1986 ארגנה קרן רוטשילד תחרות ארכיטקטונית לתכנון הבניין החדש של בית-המשפט העליון. תחרות זו נערכה בשני שלבים והשתתפו בה 180 משרדי ארכיטקטים מהארץ ומהעולם. הזוכים בתחרות היו האדריכלים רם כרמי ז"ל ואחותו עדה כרמי-מלמד מתל-אביב-יפו.

בשנת 1988 זכתה דורותי דה רוטשילד לעלות ולראות את האתר שנועד לבניין בית-המשפט העליון. זמן קצר לאחר מכן היא נפטרה.

 

הקמתו של המבנה החדש

 

הבנייה התבצעה באינטנסיביות בשנים 1992-1989. נשיא בית-המשפט העליון דאז, השופט מאיר שמגר, היה מעורה מאוד בנעשה ועקב בעניין רב אחר ההתפתחויות בשטח.

בניין בית-המשפט העליון נחנך באופן רשמי וחגיגי ביום שלישי ה-10 בנובמבר 1992.

דרכי הגישה לבית-המשפט העליון

 

אל בית-המשפט העליון מובילות מספר דרכים:

  1. מדרום, "מעבר הכנסת": שביל ישר המקשר בין הכנסת (הרשות המחוקקת), דרך גן הוורדים, לבין בית-המשפט העליון (הרשות השופטת).
  2. מצפון, הגשר שמעל שדרות יצחק רבין: מחבר בין בית-המשפט העליון לבין בניין ה"סינמה סיטי". בעתיד מתוכננים להיבנות, מצפון לבית המשפט, גם  המשרד והמעון החדשים של ראש-הממשלה (הרשות המבצעת).
  3. ממערב, טיילת "מעלות דבורה": שביל גישה יפה ומדורג מהרחובות קפלן וזוסמן לעבר הכניסה לבניין שברחוב שערי משפט.
  4. ממזרח, דרך גן סאקר.
 

העקרונות המנחים של הארכיטקטורה והעיצוב של בניין בית-המשפט העליון

 

בתכנון הבניין ניכרים מספר עקרונות מנחים. המוטיבים השונים באים לידי ביטוי בניגודים, אשר יוצרים מתח ובה בעת השלמה:

  • פנים וחוץ: בכל הבניין ישנם חלונות ופתחים רבים, המגדירים במרומז אזורי פנים ואזורי חוץ ומבטאים את הזיקה ואת יחסי-הגומלין שבין בית-המשפט לבין החברה שמסביב.
  • הישן מול החדש: שילוב של אדריכלות מודרנית עם ציטוטים ארכיטקטוניים ממבניה הטיפוסיים של ירושלים לאורך הדורות.
  • הקו הישר מול המעגל: המבנה של בית-המשפט העליון קשור למקורות, מקבל השראה ממטאפורות מקראיות ומושפע מערכי הצדק, האמת, החוק, החסד והרחמים. הקו הישר הוא הביטוי הצורני-חזותי של מושגי החוק, המשפט ודרך הישר: "צדיק אתה ה' וישר משפטיך" (תהילים קי"ט). המעגל הוא הביטוי הצורני-חזותי של אידיאל הצדק: "ינחני במעגלי צדק למען שמו" (תהילים כ"ג).