על-אודות בית המשפט העליון
בית-המשפט העליון בירושלים ניצב בראש מערכת השיפוט במדינת ישראל והוא הערכאה הגבוהה ביותר בה. מכהנים בו חמישה-עשר שופטים ושני רשמים. בראש בית-המשפט העליון ובראש מערכת השיפוט כולה עומד נשיא בית-המשפט העליון. בתפקיד זה מכהן כיום ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, כבוד המשנה לנשיא עוזי פוגלמן.
לפי סעיף 20(ב) בחוק-יסוד: השפיטה "הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון." בכך באים לידי ביטוי עקרון התקדים המחייב (ביחס לבתי-משפט בדרגות נמוכות יותר) והעיקרון שלפיו בית-המשפט העליון אינו כבול לתקדימיו ויכול לסטות מהם.
סמכויותיו של בית-המשפט העליון
לבית-המשפט העליון שני כובעים מקבילים: האחד, ערכאת הערעור העליונה במדינת ישראל; השני, בית-משפט גבוה לצדק (בג"ץ) השומע עתירות נגד רשויות ציבוריות שונות כערכאה ראשונה וכן כנגד פסקי-דין של בתי-דין לערעורים.
בשבתו כבית-משפט לערעורים דן בית-המשפט העליון בערעורים בזכות ובבקשות רשות ערעור, בעיקר על פסקי-דין ועל החלטות שניתנו בבתי-המשפט המחוזיים:
- ערעור בזכות על פסקי-דין אזרחיים, פליליים ומינהליים שניתנו בבתי-המשפט המחוזיים בערכאה ראשונה (לרבות בשבתם כבית-משפט לעניינים מינהליים, כבית-המשפט לימאות, כבית-הדין לחוזים אחידים וכבית-הדין להגבלים עסקיים).
- בקשות רשות ערעור על פסקי-דין אזרחיים, פליליים ומינהליים שניתנו בבתי-המשפט המחוזיים בשבתם כערכאת ערעור ובבית-הדין הצבאי לערעורים; ובקשות רשות ערעור על "החלטות אחרות" (שאינן פסקי-דין) של בתי-המשפט המחוזיים. רשות ערעור תינתן לרוב במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מגדרו של ההליך הספציפי, כמו גם במקרים שבהם ניכרת טעות ממשית בפסק-הדין או בהחלטה.
כבית-משפט גבוה לצדק (בג"ץ) דן בית-המשפט העליון בעתירות של כל אדם (לא רק אזרחים או תושבים) כנגד גופים ציבוריים ורשויות שלטוניות. במסגרת זו דן בית-המשפט העליון, בין היתר, בעניינים הבאים:
- עתירות חוקתיות ומינהליות לביצוע ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של הרשויות ועל פעולותיהן;
- עתירות המכוונות כנגד פסקי-דין שניתנו בבית-הדין הארצי לעבודה, בבית-הדין הרבני הגדול ובבתי-דין דתיים אחרים.
מותב
בדרך-כלל בית-המשפט העליון יושב במותב של שלושה שופטים. עם זאת, שופט יחיד של בית המשפט העליון רשאי לדון במקרים מסוימים ובהם בקשות ביניים, צווים זמניים ובקשות רשות ערעור. בעניינים בעלי חשיבות מיוחדת יכול בית-המשפט העליון לדון בהרכב מורחב של מספר אי-זוגי גדול יותר של שופטים.
נשיא בית-המשפט העליון (ובמקרים מסוימים, אף שופט אחר של בית-המשפט העליון) רשאי להורות על קיומם של:
- דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק-דין שניתן בבית-המשפט העליון. סמכות זו תופעל במקרים נדירים שבהם נפסקה הלכה בעלת חשיבות מיוחדת או הסותרת הלכה קודמת של בית-המשפט העליון.
- משפט חוזר בעניין פלילי שנפסק בו סופית, וזאת במקרים חריגים ונדירים שבהם נתגלו עובדות חדשות או התעורר חשש שנגרם עיוות דין לנאשם.
כמות תיקים
בבית-המשפט העליון נפתחים כ-10,000 הליכים מדי שנה. כ-40% מתוכם הם הליכים עיקריים, היינו הליכים הנשמעים דרך-כלל בפני הרכב (ערעורים פליליים, אזרחיים ומינהליים ועתירות לבג"ץ). יתר התיקים (כ-60%) הם תיקים הנשמעים דרך-כלל בפני דן יחיד.